אורלי שיתפה בשינויים שמתרחשים וההתעוררות של הציבור בעקבותיהם.

הראתה האצה חדה בכל המגמות (מספר המכוניות, צריכת נייר, טלפונים, סכרים, תיירות ועוד) במקביל להאצה בתהליכים משמעותיים בפלנטה שננצרים בגלל העומס (כמו אובדן יערות, ריכוז מתאן ופחמן דו חמצני). 

​

ישנה מציאות שאיתה צריך להתמודד והעיר היא מוקד למפגעים ואיומים - זיהום אוויר, פליטים, פערים חברתיים וכלכליים, פגעי טבע, הצפות שטפונות ומגיפות.

​

לבנות מוצלחות עירונית - השלטון המקומי צריך כלים להתמודד עם כל אלו, העיר צריכה להיות ערוכה להתמודד עם איומים. 

החוסן נמדד ביכולת של פרט / אירגון / מערכת / רשות להתמודד עם מפגע ולהשתקם לאחר הזעזוע.

בתוכנית ההתמודדות של העירייה צריך לקחת בחשבון מה הולך לפגוע ולדעת אילו משאבים עומדים לרשותה על מנת להתמודד. בין השאר מסוגלות ורצון של תושבים, למשל עד כמה הם מעורבים ואיזה גב כלכלי יש להם. 

המשימה לייצר איכות חיים טובה בהלימה להתמודדות עם משבר האלקים - יערות במגדל ולא בקרקע, צל, להפוך תשתית ישנה למשאב סביבתי-חברתי, ייצור אנרגיה מפאנלים סולריים ועוד. 

​

עקרון ה 300 מ' - רעיון שמאגד פתרונות שונים. בבסיסו עומדת ההנחה שצריך להגיע בהליכה לכל הפעילויות היומיומיות. היום 80% מהנסיעות ברכב משמשות למשימות יומיומיות. 

הקורונה הביאה לממשיות הרעיון והכריחה להתייחס אחרת למרחב. 

​

אורלי הזכירה לנוער שבעודנו עובדים על אדפטציה (הסתגלות לשינוי האקלים וצמצום הפגיעות) אנחנו צריכים להמשיך ולצמצם את שינוי האקלים בעקבות שריפת דלקים. אנחנו נצטרך להמשיך וללחוץ על מקבלי ההחלטות, ליצור מסה קריטית שתדרוש מציאת חלופות מתוך הבנה שיש משבר וחלון ההזדמנויות עומד להסגר.