אופנה בת קיימא
חברי הפרלמנט: אלינור מורוזוב (תיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול), אריאל קסטיאל (דרכא - רנה קסין), עדי בר-און (תיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול), רוז ארנבייב (אולפנת טליה), רוני אפשטיין (אולפנת טליה), שהם אליאור (ליד"ה), שי צח (בי"ס מקיף זיו ומרקס), שיר דוד (דרכא - רנה קסין), תמר גורדון (הרטמן בנות)
נושאים עיקריים: צדק חברתי, מפגעים סביבתיים, מיחזור, אופנה איטית, תרומות, אופנה אקטיביסטית
נפגשנו עם:
מיטל פלג מזרחי, חוקרת ומרצה על אופנה בת–קיימא. ממקימות המיזם "מתלבשות" , התנועה לאופנה הוגנת ומקיימת.
דף הפייסבוק (צדק סביבתי, צריכה ואופנה בת קיימא)
דף האינסטגרם (dressed_to_save_the_world)
"אנשים מתלבשים בשביל להציל את העולם"
מתוך המפגש:
תעשיית האופנה היא התעשייה השנייה המזהמת בעולם. בפן הסביבתי: הבגדים נצבעים בתהליך הכולל 8000 כימיקלים שונים ורעילים אשר פולטים גזי חממה. תהליך יצירת הבגדים צורך כמות אדירה של מים, אלפי ליטרים נדרשים לייצור של ג'ינס אחד. בנוסף, תעשיית האופנה מזהמת מים מתוקים בעקבות כימיקלים המשמשים לצביעה וייצור.
חברות רבות בתעשיית האופנה מייצרות 53 קולקציות בממוצע לשנה. אנשים רבים צורכים ממגוון קולקציות חדשות אשר יוצאות מידי שבוע המובילות לצרכנות יתר.
אדם משתמש רק ב 20% מהבגדים שרכש. תרבות הצריכה מובילה להשלכת בגדים רבים בתדירות גבוהה. בגדים שאנחנו לא זקוקים להם נשלחים לתרומה, אך למעשה אחוז קטן מהם נמכר או נמסר, השאר מגיעים לזבל. פחות מ 1% מתמחזר כיוון שבשביל מיחזור צריך שכל החפץ יהיה מורכב מאותו החומר. בעקבות כך הבגדים נשלחים למדינות עולם שלישי ושם מטמינים ושורפים את הבגדים הרבים אשר פוגעים ומזהמים את האוויר ומי התהום.
האנשים שבראש התעשייה מרוויחים 1.27 מיליארד דולר. זו תעשייה שיש בה ניצול עובדים וסביבת עבודה אלימה - עובדות רבות סובלות אלימות פיזית ומילולית בזמן עבודה והכל בתנאים של לחץ ועבודה בזמן מוקצב וקצר. המפעלים בתעשייה נמצאים במדינות עולם שלישי, פרנסתם מגיעה מן עבודת הייצור במפעלים בדרך של ניצול ודריכה על ה"האדם הקטן והפשוט", שמקבל שכר זעום.
הבגדים היום מאוד זולים, אנחנו מוציאים פחות כסף עליהם וזה אומר שמישהו אחר משלם עליהם - החברה והסביבה.
התמודדות עם האתגר
איך להתמודד עם כמויות האדירות של פריטי לבוש המזהמים את כדור הארץ?
1. לעודד צריכה של מוצרים יד שנייה
2. לעורר מודעות לכך שרוב הבגדים נשלחים לשריפה או הטמנה באפריקה
3. ליצור את ההבנה שתרבות הצריכה היא הרסנית לסביבה.
תרבות צריכה נכונה תביא להפחתה בייצור הבגדים, הפחתת הזיהום הנגרם ממסות גדולות של הכימיקלים שנעשה בהם שימוש בתעשיית האופנה, תנאי עבודה הוגנים לעובדים הקטנים, הפחתה במסת הזבל, פחות זיהום של מים מתוקים לשתייה.
נדרש מעורבות של כולם - החברות הגדולות והקטנות, הפועלים במפעלים, הצרכנים ומדינות עולם שלישי (בעיקר אפריקה).
פתרונות -
יד שניה - מיתוג מחדש לא בתור הזבל של מישהו אחר ו"כאין ברירה" אלא כסטייל ודרך חיים איכותית. מיתוג מחדש לא כיד שנייה אלא כנגיד ReCloth. קמפיינים עם דוגמנים מפורסמים. עיצוב מחדש של לוקים על ידי סטיליסטים/סטודנטים לעיצוב וכו'. אתר אינטרנטי עולמי לבגדי יד שנייה. פרסומות לחנויות יד שנייה. שלטי חוצות.
לעורר מודעות - ברשתות החברתיות להביא לפרונט את בעיית האופנה (את זה שתעשית האופנה נמצאת במקום השני כהכי מזהמת) ואת הפתרונות האפשריים. תצוגות אופנה ממוחזרת (מבדים ממוחזרים). פירסום הנזקים של התעשייה, כמו שהיום מפורסמים בסיגריות.
אנשים צריכים להכיר בכך שזו אחת מהבעיות היותר גדולות של האנושות. להראות שהפתרונות הם ישימים ולא דורשים שינוי גדול מדי.
נדרש גיבוי מאנשים העוסקים בתעשיית האופנה הכלל עולמית. כגון מעצבים, אושייות אינסטגרם, סטיליסטים, פרזנטורים וכו'.
