top of page

ועדה מס' 3

כיצד בונים אמון?

חברי הוועדה: ליאור דהן (אור תורה סטון לבנות), ליהי מורנו (דרכא רנה קסין), מיקה נחמיה (הגימנסיה העברית), יערה המל (מדרשיית הרטמן לבנות) וחנה מנדלב (מכללת אורט).

מנחה ויו"ר הוועדה: נדב פלדי, סטודנט לתואר שני ורפרנט במשרד להגנת הסביבה.

אמון הציבור במוסדות המדינה הוא דבר חשוב ביום-יום, ובמיוחד בתקופות משבר. בשנה האחרונה, עם פרוץ מגפת הקורונה, מדינת ישראל מתמודדת עם משבר בריאותי, כלכלי וחברתי נרחב.  

המשבר פגע כמו כן גם באמון הציבור במוסדות השונים ביניהם הממשלה, המשטרה, ובמשרדי הממשלה השונים.

משבר האמון נובע מסיבות שונות: חלק מהאזרחים מרגישים שקיים חוסר שקיפות מצד המוסדות ציבוריים, הפרת הנחיות מצד נבחרי ציבור והחלטות לא ענייניות מצד הממשלה.

הוועדה שלנו בחרה להתמקד במספר דרכים כדי לנסות לשפר את אמון הציבור במוסדות המדינה השונים לאחר משבר הקורונה. 

ועדה 1: Text

מומחי הפרלמנט

אבנר הופשטיין, עיתונאי חוקר ומרצה לתקשורת ישראלית.

"שקיפות היא לא רק ערך, היא גם מקלה על השלטונות לפעול"

"אמון הציבור בעיתונאי נקנה בהרבה עמל ויזע"

"בעידן של שקר אנו (העיתונאים) סוכני אמת"

"הגופים הממשלתיים צריכים לעבוד קשה בכדי לשפר את השקיפות והאמון"

"השקר מספיק להקיף את העולם לפני שהאמת מספיקה לשים מכנסיים"

"ברגע שפוליטיקאי פועל בשקיפות וחושף כמה שיותר, יותר קל להאמין בו"

"שקיפות לא טובה רק בשבילנו (הציבור), אלא גם עבור אנשי הציבור והממשל"

"אני רואה הרבה אנשים שפחות מאמינים שאפשר להשפיע ולשנות. זה מאוד מטריד אותי"

אבנר הופשטיין2.jpg

סיון ורדי,  ראש תחום שיתוף ציבור, אגף חברה וממשל, משרד ראש הממשלה.

 

"אנו עושים זאת (שיתוף ציבור) כי אנו מאמינים שיש ערך, לא כי חייבים"

"אנחנו בתור ממשלה צריכים להנגיש מידע כדי לתת את המענה הטוב ביותר לציבור"

"מנסים להכניס חוכמת ההמונים לנושאים שמעניינים אותנו ונוגעים לליבנו"

"בימים אלה אני שמה לב להרבה ציניות ציבורית"

"יש מקרים בהם אין צורך בשיתוף ציבור בכדי לא לפגוע באמונו"

"חשוב להתאים את שיתוף הציבור לקהילות השונות בחברה הישראלית"

WhatsApp Image 2020-12-29 at 17.35.03.jp

מתוך הועדה

האלמנטים בהם בחרנו להתמקד:

בדיוני הוועדה התמקדנו בתפקיד התקשורת ובחשיבות השקיפות ושיתוף הציבור בשביל לשפר את אמון הציבור.

התקשורת היא כלי מאוד חשוב בבניית האמון במוסדות השונים. היא מספקת לנו מידע על מה שקורה, ומשפיעה על מידת האמון שלנו במוסדות השונים.  בשנים האחרונות בעקבות עליית השימוש במדיה החברתית חל שינוי ואף ירידה באמון שנותן הציבור בגופים השונים. מכיוון שלכולם יש גישה לרשתות החברתיות ישנה עלייה בהפצת מידע שקרי הנקרא ''פייק ניוז'' דבר שפוגע באמון הציבור.

שקיפות המוסדות היא עוד כלי חשוב ביצירת אמון הציבורי. שקיפות מוגדרת כפתיחות והעברת המידע לציבור הרחב. ברגע שיש שקיפות רחבה לציבור, בין אם זה נבחר ציבור או מוסד כלשהו, אמון הציבור גדל.

כמו כן, שיתוף ציבור היא עוד דרך בה ארגון כלשהו יכול להפגין שקיפות כלפי האזרח ובכך לבנות את אמונו.

כאשר גוף ממשלתי משתף את רעיונותיו עם הציבור ונותן לאזרחים את האפשרות להשמיע את קולם ולהשפיע, הוא יוצר אמון בין הארגון לציבור.

אנו, ועדת אמון הציבור של פרלמנט 2020, מקווים שלאחר תקופת משבר הקורונה, משבר האמון שנוצר בשנה האחרונה יפתר ואמון הציבור במוסדות השונים ישתנה לטובה.


המלצות הוועדה לשיפור אמון הציבור לאחר משבר הקורונה:

  1. ביצוע רגולציה מצד הממשלה על הרשתות החברתיות בשביל לצמצם פייק ניוז.

  2. חקיקה של חובת שיתוף ציבורי מצד מוסדות ממשלתיים בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש. את הקריטריונים תקבע ועדה חיצונית המורכבת מעיתונאים, אנשי תקשורת, חברי כנסת, אזרחים ועוד.

    • שיתוף ציבורי לנוער בנושאים הרלוונטיים להם כמו חינוך סביבה וכו...

    • שיתוף ציבור בנוגע להחלטות הממשלה בנושאי הקורונה הרלוונטים לציבור כמו חינוך למידה מרחוק, סגר, מענקים וכלכלה.

  3. החזרת ועדת השקיפות לכנסת (שבוטלה ב-2019).

  4. פרסום פרוטוקול קבינט הקורונה בתקופה זו (ולא בעוד מספר שנים כשכבר לא יהיה רלוונטי).

תוצאות מובילות מהשאלון

bottom of page