top of page

תזונה ואופנה בת קיימא

חברי הפרלמנט: אדווה פיכמן (בי"ס מקיף זיו ומרקס), אדירה יוספי גרוס (אולפנת טליה), אריאל אלון (אור תורה אריאל), אסף יפה (רעות), דניאל דיין (תיכון תורני הימלפרב), יהונתן צבי גרון (אורט פלך בנים), נעם ליפקין (הניסויי), ניצן נהון (תיכון טדי קולק) ורואי בצלאל (תיכון טדי קולק)

מנחה הוועדה: שחר כ"ץ, סטודנט לתואר ראשון במדעי החיים

נושאים עיקריים: צדק חברתי, מפגעים סביבתיים, מיחזור, אופנה איטית, תרומות, אופנה אקטיביסטית

ועדה 1: Text

נפגשנו עם:

מיטל פלג מזרחי, חוקרת ומרצה על אופנה בת–קיימא. ממקימות המיזם "מתלבשות" , התנועה לאופנה הוגנת ומקיימת.

דף הפייסבוק (צדק סביבתי, צריכה ואופנה בת קיימא) 

דף האינסטגרם (dressed_to_save_the_world)

DSC07868.JPG

במהלך המפגש מיטל הציגה לנו מספר בעיות בתעשיית האופנה. הראשונה שבהן היא בעיית הזיהום, תעשיית האופנה היא השנייה הכי מזהמת בעולם אחרי תעשיית הנפט מכיוון שהיא דורשת משאבים רבים לייצור הבגדים. על מנת לייצר בגד פשוט יש להשתמש בהרבה מים לגידול הכותנה, כימיקלים רבים לצביעת הבד (מיקרו-פלסטיקים אשר משתחררים ונכנסים לנו למים ולאוכל ובסוף למחזור הדם). חברות האופנה מייצרות כמויות אדירות של בגדים, למעשה אם נפסיק את ייצור הבגדים היום יישארו בגדים ל-50 שנה הקרובות לכל העולם. הבגדים שאינם נמכרים או נלבשים מוצאים את עצמם בשווקים ענקיים באזור אפריקה וגם שם לא נמכרים לחלוטין ואז נשרפים או מוטמנים באדמה. אדם ממוצע משתמש ב20% מהבגדים שבארונו וזורק בממוצע בגד לאחר 7 שימושים.
בשביל לייצר כמויות כאלה של בגדים גם צריך הרבה אנשים והיחס לאנשים האלו שמייצרים את הבגדים הוא יחס מזלזל וגם נוטה לאלימות. העובדים במפעלי הביגוד מקבלים 5 דולר בשעה ועובדים פי 2 יותר שעות מכל משרה מלאה אחרת בישראל. העובדים במפעלים אלו הם בעיקר נשים וילדים. המרצה קראה לתהליך זה עבדות מודרנית.

נפגשנו עם:

ד"ר דורית אדלר, נשיאה הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

לינק לאתר

DSC09941.JPG

דורית דיברה על תזונה בריאה ונכונה בעידן המודרני.
כיום סיבות המוות המרכזיות קשורות ישירות להשמנת יתר עקב תזונה לקויה. 
המלצותיה היו להימנע לחלוטין מן כל המזונות האולטרה מעובדים אשר גורמים למחלות עלו. 
בנוסף, היא הייתה רוצה שנעבור לתזונה המסורתית במזרח התיכון אשר ממעיטה בבשר והוכחה מדעית להיות בריאה יותר.
תכונות של דיאטה זאת הם:

• צריכה גבוהה של פירות וירקות טריים.

• מזון מהצומח: חיטה מלאה, קטניות, אגוזים, תפוחי אדמה, זרעים ואורז.

• צריכת מזונות טריים והפחתת הצריכה של מזון מעובד.

• צריכת שומן בלתי רווי, בעיקר שמן זית (כשליש מהקלוריות היומיות).

• אכילה מתונה של דגים, של עוף ושל ביצים וצריכה מועטה בלבד של בשר אדום.

• אכילת כמויות קטנות של מוצרי חלב, בעיקר גבינות עיזים ויוגורט.

• שתייה מתונה של יין אדום (שתיים עד ארבע כוסות בשבוע).

(מתוך אתר כללית)

בנוסף, הרצאתה נגעה בהשפעות הנוראיות של מאכלים כגון בקר ושמן דקלים על הסביבה. כמויות עצומות של יערות נשרפים כדי לפנה את המקום הדרוש לגדל את הדקלים שמהם השמן. גם לבשר בעיה עצומה של בזבוז שטחים, כדי לגדל 3 קלוריות בקר צריך להשקיע בפרה 100 קלוריות של דגנים. דגנים אלה מגודלים על פני שדות עצומים, שלא לדבר על כמויות המים שמתבזבזות בתהליך זה. מבעד לכך גם כפי שכולנו מכירים מתבצעת התופעה המצחיקה שהפלוצים של הפרות אשר מרכיב עיקרי בהתחממות הגלובלית.

 

חברי הוועדה תומכים ברמת העיקרון ומבינים שדיאטה זו אכן הבריאה ביותר ומאמינים שניתן ליישמה. עם זאת, יש חשש שבאופן פרקטי לא כל הציבור יוכל ליישם את התזונה הזו כיוון שחברות הענק של המזון עושות כל שביכולתם לתעתע בנו ולמכור את הטפל כבריא. מסיבה זאת גם אם היינו רוצים לעבור לתזונה בריאה לאדם הרגיל לא יהיה ידע מספק כדי להבין מה נכון לאכול ומה פוגע בו. מדבקות משרד הבריאות הכן עוזרות אך גם אז לא נוכל לעבור לגמרי לדיאטה קשה לתחזוק. לכן, אנחנו מאמינים כי יש להתחיל בשינוי קטן שלאט לאט יתגבר. נמליץ גם להבהיר לציבור יותר איך אפשר לאכול בריא ולא רק מה צריך לאכול מכיוון שלרוב יש את הרצון אך לא את הידע. לבסוף נמליץ לממשלה להעמיק יותר בבריאות של כל מוצר ולהבעיר כבר במדפים בסופרים מה בריא ובאיזה כמות (לדוגמא אזהרות שלא בריא לאכול בשר כל יום).

כמובן שעובדה זאת היא תמריץ טוב אפילו יותר להימנעות מבשר אשר נראית בתזונה הים תיכונית. לכן אנחנו ממליצים גם לציבור הרחב להמעיט בצריכת הבקר ככל יכולתו, כמובן גם שיש תחליפים אחרית פחות מזהמים כמו עוף או דגים לעלה אשר מתקשים.

מתוך מצגת הוועדה:

תזונה ומשבר האקלים

מתוך מצגת הוועדה:

אופנה בת קיימא

התמודדות עם האתגר

איך להתמודד?

פתרונות

bottom of page