פרלמנט מדעי לנוער ירושלמי
ד"ר אורלי רונן
מומחית בתחום הקיימות המקומית, ומייסדת המרכז לקיימות מקומית באוניברסיטת תל אביב.
אורלי שיתפה בשינויים שמתרחשים וההתעוררות של הציבור בעקבותיהם.
הראתה האצה חדה בכל המגמות (מספר המכוניות, צריכת נייר, טלפונים, סכרים, תיירות ועוד) במקביל להאצה בתהליכים משמעותיים בפלנטה שננצרים בגלל העומס (כמו אובדן יערות, ריכוז מתאן ופחמן דו חמצני).
ישנה מציאות שאיתה צריך להתמודד והעיר היא מוקד למפגעים ואיומים - זיהום אוויר, פליטים, פערים חברתיים וכלכליים, פגעי טבע, הצפות שטפונות ומגיפות.
לבנות מוצלחות עירונית - השלטון המקומי צריך כלים להתמודד עם כל אלו, העיר צריכה להיות ערוכה להתמודד עם איומים.
החוסן נמדד ביכולת של פרט / אירגון / מערכת / רשות להתמודד עם מפגע ולהשתקם לאחר הזעזוע.
בתוכנית ההתמודדות של העירייה צריך לקחת בחשבון מה הולך לפגוע ולדעת אילו משאבים עומדים לרשותה על מנת להתמודד. בין השאר מסוגלות ורצון של תושבים, למשל עד כמה הם מעורבים ואיזה גב כלכלי יש להם.
המשימה לייצר איכות חיים טובה בהלימה להתמודדות עם משבר האלקים - יערות במגדל ולא בקרקע, צל, להפוך תשתית ישנה למשאב סביבתי-חברתי, ייצור אנרגיה מפאנלים סולריים ועוד.
עקרון ה 300 מ' - רעיון שמאגד פתרונות שונים. בבסיסו עומדת ההנחה שצריך להגיע בהליכה לכל הפעילויות היומיומיות. היום 80% מהנסיעות ברכב משמשות למשימות יומיומיות.
הקורונה הביאה לממשיות הרעיון והכריחה להתייחס אחרת למרחב.
אורלי הזכירה לנוער שבעודנו עובדים על אדפטציה (הסתגלות לשינוי האקלים וצמצום הפגיעות) אנחנו צריכים להמשיך ולצמצם את שינוי האקלים בעקבות שריפת דלקים. אנחנו נצטרך להמשיך וללחוץ על מקבלי ההחלטות, ליצור מסה קריטית שתדרוש מציאת חלופות מתוך הבנה שיש משבר וחלון ההזדמנויות עומד להסגר.
פרופ' עינת אהרונוב
גאופיזיקאית, ראש תוכנית הגאולוגיה של נפט וגז במכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית, מיוזמי ומייסדי פרויקט 'מעלה וחצי' לשם הנגשת מדע שינויי האקלים לציבור, למורים, ולתלמידים.
עינת בפתח דבריה הציגה את הפרויקט 'מעלה וחצי' פרויקט של מדעני ״פורום האקלים״, בראשות המכון למדעי כדוה״א באוניברסיטה העברית, לשם הנגשת מדע שינויי האקלים לציבור, למורים, ולתלמידים. בפרויקט נכללות הרצאות של כרבע שעה מפי מדענים מתחומים שונים המתייחסים למשבר האקלים מתחום מחקרם. ההרצאות שצולמו והותאמו לקהל הרחב יעלו בקרוב לאתר האינטרנט של הפרויקט.
עינת הדגימה את הנושא באמצעות גרפים שמתארים כיצד מספר הימים בהם יש טמפרטורה גבוהה (מעל 30 מעלות) עלה בשנים האחרונות. לפני 50 שנה היו בתל אביב רק 11 ימים כאלו, היום יש למעלה מ 90 ימים של חום גבוה. כך גם טמפרטורת המינימום בלילות עלתה.
בעוד שלמדענים המדע ברור, לציבור הוא הוא לא נגיש וסדור. קיים פער בין המדע לציבור ובנקודה הזו מנסה הפרויקט 'מעלה וחצי' לגשר על הפער.
עינת בהרצאתה דיברה על האנרגיה כבעיה וגם כפתרון.
אנרגיה היא מקור כוח. האנרגיה המגיעה מהשמש הופכת לאנרגיה כימית (בצמחים) ומשם משמשת גם כאנרגיה כימית אבל גם כאנרגיה של תנועה.
אותה אנרגיה כימית קבורה באדמה ומשמשת במאות שנים האחרונות כדלק.
כיוון שכמות האנשים בעולם גדלה - גם הצריכה שלנו גדלה והאנושות היום מכורה לדלק.
עינת גם התייחסה לגז כמקור אנרגיה, שאומנם פולט כמחצית מכמות ה CO2 ביחס לשריפת פחמן, אבל פולט מתאן רב לאטמוספירה.
מחאת הנוער למען האקלים
בפרלמנט אירחנו את אושרי ניסים, תלמיד התיכון לאומנויות, שסיפר על פעולות המחאה של הנוער במסגרת ההתארגנות - מחאת הנוער למען האקלים.
אושרי הציג את מטרותיה של ההתארגנות -
-
ביצוע הפתרונות הקיימים לצמצום משבר האקלים
-
הנכחת משבר האקלים בשיח הציבורי
-
יצירת תוכנית לימודים מקיפה לבעית משבר האקלים
בנוסף סיפר על כל הדרכים בהן הם פועלים - העלאת מודעות ברשתות החברתיות, הפגנות, פגישה עם מקבלי החלטות וחברי כנסת, קיום משמרות ומעגלי שיח ומחאות.
סדנה עיצובית
סדנה לפיתוח חשיבה עיצובית ששמה דגש על פתרון מבוסס משתמש.
ניב הורוביץ מ westart והרשת הירוקה נתן לנו להתנסות בצורה חוויתית וללמוד את כל השלבים של פיתוח יוזמה מוצלחת.
כלים וציוד
בפרלמנט במוזיאון המדע השקענו מחשבה גם בצדדים הלוגיסטיים -
-
לתלמידים ולתלמידות חולקו כלים רב פעמיים עם שמותיהם על מנת שיוכלו להשתמש בהם שוב וגם לקחת הביתה.
-
הפכנו דפים ישנים של המוזיאון (שאין בהם שימוש) לנייר מכתבים מהודר של הפרלמנט.
-
הכנו תגיות לשמות מלבבות פלציב - חומר שהוא תוצר לוואי של פעילות במוזיאון.
-
הצענו כיבוד וארוחת צהריים צמחונית וטבעונית.
-
הכנו שעון חול שמזכיר לנו שהזמן הולך ואוזל.