top of page

ועדה מס' 4

איך בונים שְׁלוֹמוּת

(well-being)?

״בריאות, כמרכיב של איכות חיים היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית״ (הגדרת ארגון הבריאות העולמי). כיצד נתמודד עם ההשלכות של המשבר הנוכחי על חוסנו הגופני, הנפשי והחברתי של הציבור בגילאים השונים? כיצד נתאים את מערכות הבריאות והרווחה כדי ליצור חברה חזקה ובריאה יותר אחרי הקורונה? 

ועדה 1: Text

מומחי הפרלמנט

פרופ' רונית קלדרון, מומחית בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה, האוניברסיטה העברית והדסה.

 

"זום גורם לנו להתעסקות במראה החיצוני, בגלל שכל הזמן אנחנו רואים את עצמינו בוידאו".

"הזמן הוא נגדנו, ככל שנהיה במצב הזה יותר זמן יהיה יותר נזק ויהיה קשה יותר לתקן את הנזק שנגרם. כמו למשל גידול בנשירה הסמויה בזמן הלימודים יגדיל את הפערים בין התלמידים החזקים לחלשים עד כדי כך שלא יוכלו לצמצם פערים אילו בעתיד".

"גידול בנשירה הסמויה- שבעקבותיה התלמידים מגדילים פערים שלא יוכלו לצמצם בעתיד".

 מאושר רונית קלדרון.jpeg

צילום: עופר חגיוב

ד"ר הלה הדס, מנכ"לית אנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש.

 

"כל אחד מכיר לפחות בנאדם אחד שמתמודד עם סיטואציה נפשית קשה".

"יש הרבה סטיגמות ודעות קדומות בנוגע למחלות נפשיות והקורונה הורידה כמעט את כולם".

"הפעילות הגופנית מסייעת להגביר את הריכוז בלימודים".

(2) הלה הדס. צילום עופר חגיוב.jpg

ועדה מס' 4

איך בונים שְׁלוֹמוּת

(well-being)?

חברי הוועדה: נועה צדיק (אור תורה סטון לבנות), שחר סביון (דרכא רנה קסין), שולמית וסלוב (חוות הנוער הציוני) ונטע מאור (תיכון הרטמן בנים).

מנחה ויו"ר הוועדה: חני שרודר, RN MPH דוקטורנטית לבריאות הציבור, מנהלת תחום תכנון מדיניות, במנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות.

תקופת הקורונה אילצה את כל האוכלוסייה ובפרט את קבוצת הגיל של בני הנוער לעשות שינוי דרסטי בהתנהלות ובשגרת היום יום. הלימודים וחיי החברה עברו להתנהל אל מול המסך ושינויים אילו השפיעו על הבריאות הנפשית והגופנית שלהם. מהספרות עולה שחלה עליה בשיעורי ההשמנה של בני הנוער וירידה ברמת הפעילות הגופנית. בנוסף, הישיבה שעות מול הזום הביאה איתה אתגרים חדשים כמו סטרס מחוסר הבנה של חומר הלימוד הנלמד, התמודדות עם הסתכלות ממושכת בתמונת מראה/וידאו של העצמי והמשמעויות הנגזרות לכך לדימוי גוף. בני הנוער גם מדווחים על עליה במספר המשימות הלימודיות שהם מקבלים הגורמים ללחץ ועומס רב עד כדי צורך להישאר ערים עד השעות הקטנות של הלילה כדי לעמוד במשימות. לכל אילו ועוד יש השפעה על הבריאות והחוסן הפיזי והנפשי של דור ה-Z דור העתיד. יש לחתור למצוא פתרונות ולגבש תוכניות התערבות לנושאים הללו.

מתוך הועדה

השמנה בקרב בני נוער בעקבות התקופה:

  • בזמן החקר ניסינו להבין האם חלה עלייה במשקלם של בני הנוער בעקבות התקופה, וניסינו להבין האם בדרך כלל יש השמנה בקרב בני נוער, או שזו תופעה שגדלה בעקבות התקופה?....

  • לאחר ממצאים רבים תוך הסתכלות על נתונים, הגענו למסקנה שתקופה זו עלולה להיות גורם לתופעת ההשמנה בקרב בני נוער ובני אדם באופן כללי. 

  • מבחינה הגיונית, אם לא מזיזים את הגוף רוב היום, וזזים רק בין המקרר לסלון, נוצר מצב של עלייה במשקל.

  • מקורות רבים מראים את הקשר בין השהות והלמידה בבית, חוסר השגרה, השעמום מול המסך, המצב הנפשי (אכילה רגשית), ההסתכלות על המסך ועצם זה שאתה רואה את עצמך כל היום לבין שינויים דרסטיים במשקל.

  • הזמן לא לטובתנו- ככל שהזמן עובר התופעה תמשיך ותגדל.

 

פתרונות אפשריים:

  • עידוד בתי הספר לעשיית פעילות גופנית - לערוך תחרות קילומטרים בשבוע, לדוגמה. 

  • לתת יותר שעות פנויות לאכילה מסודרת ולפעילות גופנית בין שיעורי מערכת השעות.

  • להסביר בבתי הספר על החשיבות של הפעילות הגופנית - על אכילה נכונה, על כמה שחשוב לעשות פעילות גופנית, הרצאות בנושא.

  • שיעורים שצורכים יותר דיבורים ודעות מגוונות (שעות חינוך, ספרות) אפשר לקיים תוך כדי הליכה. הליכה הוכחה כמעוררת וגורמת לריכוז.

 

סיכום דעותינו בנושא:

בסופו של דבר בני הנוער אבודים בתקופה זו ומחפשים כיוון, אם משרד החינוך ישקיע מספיק משאבים, מערכת החינוך תצליח לכוון אותם לדרך בריאה יותר בה פעילות גופנית מפיגה לחץ והלימודים הם מוקד תעסוקה ולא עול והם יוצרים שגרה בריאה שעוזרת להתמודדות טובה יותר עם המצב.

תוצאות מובילות מהשאלון

bottom of page